זהר

כט) ו', דא אורייתא, דשריא בפומא. וברוחא דפומא פרחת על נשר, דנשר איהו חוטמא, תרין גדפוי דיליה, תרין שפוון. ועלה אתמר, כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר. ודא עמודא דאמצעיתא, דחכמה ובינה אינון נסתרות במוחא ולבא, ברחימו ודחילו, ואורייתא בלא דחילו ורחימו, לא פרחת לעילא.

פירוש מעלות הסולם

כט) ו׳ דא אורייתא וכו': ו׳ של שם הוי״ה זו תורה שה״ס אור הרוח השורה בפה, שהוא מלכות נפש דרוח, וברוח הפה בסו״ה כי חיים הם למוצאיהם, פורח אור החוזר ממטה למעלה על נשר כי נשר הוא חוטם, ב׳ כנפים שלו הם ב׳ שפתים, ועליו נאמר כי עוף השמים, היינו נשר כמ״ש דרך נשר בשמים, יוליך את הקול. ובעל כנפים יגיד דבר, וזה היינו הנשר שה״ס חוטם הוא עמוד האמצעי, כי חכמה ובינה שהם בחינות אריה שור, הם נסתרות במוח ולב, באהבה ויראה, ונשר ה״ס תורה וקו אמצעי המכריע בין חכמה ובינה שהם אהבה ויראה ונכלל מהם, ותורה בלי אהבה ויראה שהם חכמה ובינה לא פורחת למעלה.