זהר

כח) ויהי בשלח פרעה את העם, מה כתיב לעילא, ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו. תא חזי, נוקמא עלאה דעבד קוב"ה במצרים. תלת מותני הוו. חד, דעבדו בוכרין במצרים, דקטילו כל אינון דאשכחו. וחד, דקטל קוב"ה בפלגות ליליא. וחד, כד חמא פרעה מותנא בביתיה בבנוי ובעבדוי, קם וזריז גרמיה, וקטיל אפרכין וסרכין, וכל דאמליכו ליה לסרבא בעמא עד דאורייתא אסהידת עליה דאיהו קם בליליא ממש. כמה דליליא קטל בוכרין ועבד נוקמין, הכי קם פרעה בארעא דמצרים, וקטל ועבד נוקמין בסרכוי, ואפרכוי, ואמרכלוי, ובכל אינון רברבין הה"ד ויקם פרעה לילה, דקם לקטלא ולשיצאה.

פירוש הסולם

כח) ויהי בשלח פרעה את העם: מה כתוב למעלה, ויקם פרעה לילה וגו'. בוא וראה נקמה העליונה שעשה הקב"ה במצרים. ג' מיתות היו. אחד, שעשו הבכורים במצרים, שהרגו כל אלו שמצאו. ואחד, שהרג הקב"ה בחצות לילה. ואחד, כשראה פרעה את המות בביתו ובבניו ובעבדיו, קם וזירז עצמו והרג את השרים והמושלים, וכל שיעצו לו למאן לשלוח את העם, עד שהתורה העידה עליו, שהוא קם בלילה ממש. דהיינו בדיני הנוקבא הנקראת לילה. כמו שהלילה, שהוא הנוקבא, הרג בכורות ועשה נקמות, כך קם פרעה בארץ מצרים והרג ועשה נקמות בשליטיו ושריו ופקידיו ובכל מיני השרים. ז"ש ויקם פרעה לילה, שקם להרוג ולהשחית.