תוכן

כח) והנה יש חילוק בין שני המקיפים האלו האחרונים, כי המקיף הראשון מהם, כיון שהוא עומד למעלה יותר, לכן הנה משם נעשה בחי' אור מקיף אל כל הגולגולת מלמעלה הימנה, וגם את המוחין, לפי שהוא עליון מכולם וחופף על כולן. והאור מקיף הזה, הוא עיקר מציאות אור המקיף העצמיי של הז"א משם ממקומו, בהיותו למעלה בנה"י דאימא. אבל המקיף השני, היוצא אחר שנכנסו המוחין והנה"י דאימא תוך רישא דז"א, אין זה נקרא אור מקיף של המוחין, כי אדרבה מהם יצאו לחוץ, ואיך יהיו מקיפין אליהם. אמנם יוצאים ובולטים במצח דז"א, ושם הוא מקומם ממש באמצעו כנגד בין שני העינים, וזה המקיף שם, הוא נקרא אור המקיף אל כל בחי' הפנים של ז"א והבן זה. וזהו שאמר באדרא זוטא דף רצ"ב ע"ב, כי מן המוחין מנייהו נהיר אנפוי, ואסהיד באו"א גווני אנפוי. וזמ"ש הפסוק והיו לטוטפות בין עיניך, כי אור המקיף הזה אשר במצח דז"א, הם עצמם סוד התפילין ממש, אשר הם במצחא דז"א שהם אור המקיף אל כל הפנים שלו, ומקומם הם בין שתי העינים במצח, במקום הנחת התפילין, ושם בולט אור המקיף הזה מכנגד, בין שתי העינים, ומקיף בפנים של ז"א, אשר הם למטה מן העינים כנודע כי הם נקראים תרין תפוחין קדישין, כנזכר באדרא.