תוכן

כח) והנה כבר הודעתיך, כי אותה נקודה של המלכות, הנקרא פסיעה לבר, תחות אות ואו כנ"ל, תמיד היא עומדת שם לעולם, וזו היא בחינת המלכות, ספירה עשירית שבז"א, אשר ע"י נגמר ז"א, להיות בן י"ס. ואע"פ שאמרנו לעיל בתחלת הדרוש הזה, שבעת שנתמעטה הנוקבא, ירדה אותה נקודה הנקראת פסיעה לבר, למטה בעולם הבריאה, עכ"ז ודאי הוא, שנשאר רשימו למעלה בסיום אות הואו, וז"ס מ"ש בתיקונים ובזוהר, שהיסוד ומלכות אינם נפרדים לעולם. והענין הוא, בבחינת זו שאמרנו.