תוכן

כח) וסוד הענין הוא מה שאמרנו, והוא שנתנו פגם בעץ החיים שהוא מהלך ת"ק שנה, והולך מסוף העולם ועד סופו, וזהו דינם. ואז המלבוש שבקשו, נעשה להם בסוד (בראשית ג' כ"א) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מה שהיה קודם אור, באו"ר פניאל מצד הטוב בלי רע, נעשה מעור, שיש בו ר"ע. והוא"ו שבתוך עו"ר מצד הטוב, הנה נתלבשו בטוב ורע, ואז נגרשו מעדן כי לא יכול להכילם. ואלו המלבושים ירשם קין מצד הנחש, והורישם לנמרוד, ועשו הרגו ולקחם ממנו. וכל צד הרע נתעכל והלך, ולקחו אותו בעליו ונשארו בכל צד הטוב. וז"ס (בראשית כ"ז ט"ו) החמודות אשר אתה בבית, וז"ס כשלבש אותם יעקב איש תם בלי צד רע וסיגים. כי הסיגים נתעכלו באברהם ויצחק מצד ישמעאל ועשו ותיקנו חטא אדה"ר, ונשאר יעקב שלם בלי סיג, ומטתו שלימה, וצורתו היתה דומה לאדה"ר. והיו"ד שהיתה בעקב מיעקב, נשאר בראש ישראל, בסוד לי רא"ש, ונתקן כל צד החטא. א"כ עכשיו ראוי הוא שמקום הקללות שנתקלל אדה"ר כשפגם, עתה ראוי שיהיה להפך, ויקח הברכות הראויות להנתן לו. ולכן רמזה לו באמרה (בראשית כ"ז י"ג) עלי קללתך בני, ר"ת עק"ב, כלומר עקב שאני הייתי הסיבה בקללתך מצד אדה"ר, עכשיו לך קח לי. ובסיבת אלו המטעמים שתעשה לאביך, ותלבש אלו המדים, יהיו סיבה לברך אותך. והסימן הוא, כשתלבש אותם עליך כל הרע שהיה בהם יהפך לטוב, וזהו הסימן שיבא ג"ע עמך. והסוד הוא, שכמו שבתחילה בהיות דבוק בהם טו"ר נגרשו מג"ע, ועכשיו בהיות שנתעכל כל צד הרע. ותקנת הרע ונדבקת בטוב, א"כ עתה ראוי הוא. שיבא ג"ע עמך, וראוי אתה להתברך, הפך הקללות שלקחת בהיות בהם הפגם וצד הרע, והבן.