תוכן

כח) דע כי בעולם התהו עולם הנקודות, כל כלי היה מחזיק בתוכו אור על חד תרין כמו הכלי. כי כל כלי הוא כ"ד, וכל אור הוא מ"ח, הרי ע"ב שלם. וכשנשבר הכלי שהוא שליש תחתון של ע"ב, האור שהוא ב"ש חזר למעלה, וששה פעמים כ"ד הם קד"ם, כמנין רבוע שם ב"ן. וז"ס כ"ד הם קס"ח, שהוא חסד בא"ת ב"ש, אמנם ו"פ מ"ח הם בגימטריא רפ"ח. וקודם השבירה היה הכלי והמלוי הכל חסדים משם ע"ב, והיינו ע"ב דהוי"ה, וא"כ שליש ע"ב שהוא הכלי נתפזר וירד, והב' חלקים שהוא אור שבתוכו, עלה ונגנז במעי הבינה. והו"ק של כלים שנשברו דאתמר בהון מיתה בתורה, הם רפ"ח ניצוצין שא' בזוהר פ' נשא. ועליהם כתיב ​ורוח אלהי"ם מרחפת על פני המים, מ"ת רפ"ח. על פני המים, כלומר, האור שיצא מבינה להאיר לכלים, מרחפת על פני החסד הנמשל למים. ואלו הכלים היו כלם מצד החסד, אך כל אחד כפי ערכו, כי אינו דומה חסד של ע"ב לחסד של ס"ג, או לשל מ"ה וב"ן. אבל כל זה היה קודם התיקון, שלא היה מציאות לקליפות, לפיכך באו כולם בסוד חסדים.