זהר

כח) יעקב נחת לגבה, ואזל לאתרה, שנאמר וילך חרנה, וחמא כל תקון ביתא, ואשתזיב מינה. דכורא דילה סמא"ל, אבאיש קמיה, ונחת לאגחא ביה קרבא, ולא יכיל ליה, דכתיב ויאבק איש עמו וגו'. כדין אשתזיב מכלא, ואשתלים בשלימו, ואסתלק בדרגא שלים, ואתקרי ישראל.

פירוש הסולם

כח) יעקב נחת לגבה וכו': יעקב, ירד אליה, לאשת זנונים והלך למקומה, שנאמר, ​וילך חרנה, שהיא חרון אף ודינים, וראה שם כל תקון ביתה, וניצל ממנה, וחזר לארץ ישראל. הזכר שלה שהוא סמאל, הרע לו הדבר, מה שניצל ממנה, וירד להלחם עמו ולא יכול לו, שכתוב ​ויאבק איש עמו וגו'. אז הוא ניצל מכולם, ונשלם בשלימות ונתעלה במדרגה שלמה, שהוא מדרגת חיה, (כנ"ל דף י"ב ד"ה פירוש ע"ש) ונקרא ישראל שהוא נוטריקון לי ראש. אז עלה במדרגה העליונה ונשלם בכל, ונעשה עמוד האמצעי, ועליו כתוב, והבריח התיכון וגו'. פירוש. כי מקודם לכן בעת שהיה במדרגת יעקב, היה נוטה לימין בעיקר, ולא היה לו ראש ממש אלא בחינת רישא דמהימנותא, אבל עתה אחר שנתנסה בחרן ובסמאל, וניצל מהם, זכה למדרגת חיה, שפירושו שקו אמצעי מקיים הארת שני הקוים, ואינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, ואז יש לו ראש ממש, ונקרא ישראל, ונבחן לעמוד האמצעי, המקיים הארת שני הקוין.