זהר

כח) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. מהכא איהו שירותא לאשכחא גניזין, היך אתברי עלמא בפרט. דעד הכא הוה בכלל, ובתר, אתהדר כלל למהוי כלל ופרט וכלל.

פירוש הסולם

כח) מהכא איהו שירותא לאשכחא גניזין, היך אתברי עלמא בפרט: מכאן מהמאמר יהי אור, היא התחלא למצוא הסודות, איך נברא העולם, בדרך פרט. ​דעד הכא הוה בכלל, שעד כאן נזכר בריאת העולם בדרך כלל, דהיינו בהכתוב בראשית ברא אלהים וכו', ובתר, אתהדר כלל למהוי כלל ופרט וכלל. ואח"כ חזר הכלל להיות כלל ופרט וכלל. פירוש, כי תחילה נזכר בריאת העולם בדרך כלל, בהכתוב הא' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ולא נזכרו שום פרטים איך נבראו שמים וארץ. אמנם אח"ז נזכרו כל פרטי מעשה הבריאה, ממאמר הא' יהי אור עד הכתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד וכו' ויכולו וכו'. הרי עתה, נעשה הכלל דהיינו הכתוב הא', לכלל ופרט וכלל, כי הכתוב בראשית הוא כלל הא'. ומהמאמר יהי אור והלאה הם הפרט והכתוב וירא וכו' הוא כלל האחרון.