זהר

כח) הכא אית לאסתכלא, דכל מה דברא קב"ה בעלמא, כלהו אמרי תושבחן ושירתא קמיה, בין לעילא בין לתתא, ואי תימא, דאינהו מגרמייהו אמרי שירתא דא, הכי הוא ודאי, דרזא עלאה איהו, אבל הני, ארונא הוה על גבייהו, וכיון דארונא אשתקיל עלייהו, ושויוה לעילא, אינון שרירו שירתא, דהא כיון דאתנטיל מנייהו ארונא, הוו געאן, כאורח שאר פרות דעלמא, ולא אמרו שירתא, ודאי ארונא דעל גבייהו עביד לון לזמרא.

פירוש הסולם

כח) הכא אית לאסתכלא וכו': כאן יש להסתכל, שכל מה שברא הקב"ה בעולם, כולם אומרים תשבחות ושירים לפניו, בין למעלה ובין למטה. ואם תאמר, לפי זה, ​הפרות מעצמם אמרו שירה זו, כן הוא ודאי, כי סוד עליון יש כאן. אבל אלו הפרות הארון היה עליהם, וכיון שהארון נלקח מהם היו גועות כדרך שאר פרות העולם, ולא אמרו שירה. ודאי הארון שעליהם עשו אותם לזמר.