זהר

כח) ת"ח, אברהם קרא לההיא בירא דמיין, באר שבע. יצחק קרא לה, שבעה. מה בין האי להאי. אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא דפחד, דאיהו דינא, וע"ד אוסיף בה ה'. וה' בכל אתר, מדת הדין. וסימנך, הא דרכך בראש נתתי. הה"ד ויקרא אותה שבעה. דלא עבד בחורפן, כמה דעבד אבוה, וכלא ברזא דחכמתא, ואוסיף בה ה', לאחזאה דאיהי חולקיה.

פירוש הסולם

כח) ת"ח אברהם קרא וכו': בוא וראה, אברהם קרא את באר המים ההיא, שה"ס המלכות, באר שבע. יצחק קרא אותה, שבעה. מה בין זה לזה. ומשיב, אלא משום שיצחק אחז לחלקו מדרגת הפחד, שהוא דין, ע"כ הוסיף בה ה', כי ה' בכל מקום, היא מדת הדין. וע"כ הוסיף בה ה'. שקראה שבעה. וסימנך. הא דרכך בראש נתתי. ז"ש ויקרא אותה שבעה, שלא עשה כריתת הברית בכבשים כמו שעשה אביו, משום שכבשים הם מדת החסד כנ"ל. והכל הוא בסוד החכמה, שהוסיף בה ה', להראות שהדין הוא חלקו.