זהר

כח) ת"ח, הא אתמר סדורא דיחודא כלא בחד היך הוי. והא אתמר. פתח ואמר, חשף יי' את זרוע קדשו, דא דרועא חדא, דביה תליא ישועה, דביה תליא נוקמא, דביה תליא פורקנא. ולמה, למיקם לה לכנ"י מעפרא, ולקבלא לה לגביה, לאזדווגא כחדא. וכד האי אתער לקבלה, כמה דחילו שריא בעלמא, עד דינח ההוא דרועא תחות רישהא לאתחברא. כמה דאת אמר, שמאלו תחת לראשי וגו' וכדין נייחא דינא, ומכפר חובין.

פירוש הסולם

כח) ת"ח הא אתמר וכו': בוא וראה, הרי למדנו, סדר היחוד הכל באחד איך הוא. והנה למדנו, ​פתח ואמר, ​חשף ה' את זרוע קדשו, זו זרוע אחת, שהיא קו השמאל, שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה. ולמה, חשף ה' את זרוע קדשו זו, הוא להקים כנסת ישראל, שהיא המלכות, מן העפר, ולקבל אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע, נתעוררה כנגדה, כמה פחד שורה בעולם עד שיניח זרוע ההיא תחת ראשה, להתחבר. כש"א, ​שמאלו תחת לראשי וגו'. ​ואז נח הדין, ומכפר החטאים.