זהר

כח) ותנינן שיתא אינון, וכלהו אתכלילן בהאי, ודא הוא כללא דכלהו, ובגין כך שבעת ימים ,ימלא, דהא בהאי תליין. וע״ד, אקרי כ״י, בת שבע. מאי איהי בת שבע. דאיהי כלילא משיתא אחרנין.

פירוש הסולם

כח) ותנינן שיתא אינון וכו׳: ולמדנו, שהם רק ששה ימים, חג״ת נה״י, והם כלולים בזה, בבינה וזו הבינה היא כלל כולם, וע״כ נבחנת ליום בפני עצמה, ומשום זה כתוב, שבעת ימים ימלא, שהם חג״ת נה״י דז״א עם הבינה, כי בזה תלוים, מפני שחג״ת נה"י דז״א תלוים בבינה, וע״כ היא נמנית עמהם. ועל זה נקראת כנסת ישראל, שהיא המלכות, בת שבע, מהו שנקראת בת שבע. היא משום שהיא כלולה משש ספירות אחרות, וא״כ היתה צריכה להקרא בת שש, אלא שעם בחינתה עצמה היא שבע. אף כאן כיון שהבינה כלולה משש אחרות, היא נבחנת ג״כ ליום בפני עצמה להספר עמהם, והם שבעה ימים.