זהר

כח) ושכינתא תתאה איהי ספירת העומר. דבה מני שבע יומין דאינון ז' שבתות דאית בהון מ״ב יומין דשיתא דכל שבוע. ושבע שבתות הא מ״ט, דאינון מ״ט אנפין טהור, שמע ישראל י״י אלקינו י״י אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

פירוש מעלות הסולם

כח) ושכינתא תתאה איהי וכו׳: והשכינה התחתונה, היינו מלכות, היא סוד ספירת העומר, המקבלת הארת החכמה לעצמה, שבה מונים שבעה ימים, היינו שמקבלת הארת חג״ת נהי״מ דז״א, שנקראים שבעת ימים. שהם שבע שבתות, כי כל ספירה כלולה מז' כגון חסד שבחסד וכו׳. שיש בהם מ״ב ימים משבע פעמים ששה של כל ימות השבוע, שהם חג״ת נה״י, ושבע שבתות, שהן המלכיות של כל ספירה, הרי מ״ט. שהם מ״ט פנים טהור, הנרמזים במ״ט אותיות של שמע ישראל הוי״ה אלקינו הוי״ה אחד, שהם כ״ה אותיות, עם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כ״ד אותיות, וביחד הם מ״ט.
פירוש. המלכות נבנית ממוח בינה דז״א, וכתוב באד״ר (אות קצ״א) מחללא תניינא היינו חלל השני של ג׳ חללי המוחין דז"א, מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא היינו קו השמאל שהוא בינה, ומתפתחין נ׳ תרעין מאלין נ׳ תרעין אתאחדין נ׳ יומין דאורייתא היינו ביום החמשים לספירת העומר שבו ניתנה התורה. והענין הוא כי ב׳ המוחין דז״א שהם חכמה ובינה, הנה מוח החכמה הוא בימין, היינו שמאיר בחסדים מכוסים כמו או״א עלאין, והארת החכמה הנפתחת בו הוא כדי לקבל ולהשפיע לקו שמאל שהוא בינה דז״א, והוא עצמו אינו משמש בהארת חכמה להיותו קו ימין, ומתחלק לד' בחינות שהן: חכמה, בינה, ימין דדעת ושמאל דדעת כמו או"א עלאין, ולהיות שאין החכמה המתגלית בז״א היא חכמה דאו״י, רק בינה שחזרה לחכמה לכן נבחן שאין בכל בחינה מד׳ הבחינות של המוחין, רק שמונה ספירות מבינה ולמטה וד' פעמים שמונה הם ל״ב, ולכן כתוב באד״ר (אות ק״צ) ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא ל״ב שבילין רוחין דחכמתא.
ומוח השני שהוא מוח הבינה, הוא עצם הבינה שחזרה לחכמה, המקבלת מל״ב נתיבות החכמה, ובשביל ששיעור החכמה המתגלה הוא רק ו"ק דחכמה לכן אין לה אלא מחסד ולמטה, ומשום שבינה מתפשטת עד הוד, ואין בה יסוד ומלכות, ע״כ נבחנת לחמש פעמים עשר, שזה מורה על ו״ק דג״ר, וחמש פעמים עשר ה"ס נ' שערים, וה״ס חמשים יום של מתן תורה. וזהו ההפרש בין מוח חכמה דז״א שבחלל הימני למוח בינה דז״א, כי מוח החכמה להיותו רק בבחינת פתיחת החכמה להשפעה, ואין בו שום מדובר מבחינת קבלה לעצמו, ע״כ מתחיל מבינה ולמטה, ואע״פ שבינה היא מג״ר, מ״מ מבחינת פתיחת החכמה, נפתחים גם ג"ר דחכמה, ואינה נסתרת רק החכמה דאור ישר. משא״כ מוח הבינה שהוא בחלל השמאלי דז״א להיות החכמה שבו מבחינת הקבלה ע״כ אין בו אלא נ' שערים, דהיינו מחסד ולמטה ואפילו הבינה לא מאירה בו כי בינה בחינת ג"ר היא, וג"ר דחכמה אינם מקובלים מחמת הכרעת הקו האמצעי שהוא שיעור הקומה. וכש״כ מלכות שבה החכמה מבחינת הקבלה לעצמה, כי אפילו ז״א אינו מקבל החכמה רק לגלות אותה במלכות. ולכן אומר, ושכינתא תתאה איהי ספירת העומר שבה הארת ו"ק דחכמה מתגלה, דבה מני שבע וכו׳ כי כל האורות דמספר וחשבון הם במלכות, דאינון מ"ט אנפין טהור וכו׳ היינו ב׳ היחודים שבקריאת יחוד עליון שהוא שמע ישראל וגו' ויחוד תחתון שהוא ברוך שם וכו׳. (עי׳ לעיל בהקדמה אות ל').