זהר

כח) י״ה: דחילו, ורחימו. אבא ואימא. דרועא ימינא, ושמאלא. ויעב״ר: חסד וגבורה, דסלקין לחושבן ע״ב תיבין, ורי״ו אתוון דע״ב שמהן, ודא רזא דוי״עבר, עיבור כלל תרוייהו.

פירוש מעלות הסולם

כח) י״ה דחילו ורחימו וכו': י״ה של השם הוי"ה הם יראה ואהבה, והם אבא ואמא, כי אבא ה״ס או״א עלאין, יו״ד של שם הוי"ה אבא עלאה שבו גנוז חכמה סתימאה דא"א ה״ס י׳ הפשוטה, ואמא עלאה ה״ס המילוי ו"ד שביו״ד. ואמא ה״ס ישסו"ת, ה׳ ראשונה של הוי״ה. זרוע ימנית ושמאלית שהם חסד וגבורה דא״א, אבא אחיד ותלייא בחסד, ואמא אחיד ותלייא בגבורה. ויעב״ר בגימטריא חסד וגבורה, העולים לחשבון ע״ב תיבות, ורי״ו אותיות, מג׳ פעמים ע״ב אותיות שבגימטריא רי״ו מע״ב שמות היוצאים מצרוף ג׳ פסוקים ויס״ע ויב״א וי״ט שבכל פסוק יש ע״ב אותיות שהן רי״ו אותיות ומצרוף ג׳ הפסוקים יחד נעשים ע״ב שמות ג׳ אותיות בכל שם, (עי׳ זהר בשלח אות קע״ג) וז״ס ויעב״ר סוד עיבור הכולל שניהם: ע״ב שמות ורי״ו אותיות.
פירוש. סדר עליית תחתון לעליון לקבל תקונו הוא ע״י זה שהעליון מעלה את אח״פ שלו עצמו המלובשים בתחתון, ורשימותיו של גלגלתא עינים דתחתון המלבישים על אח״פ דעליון עולים עמהם שהם המ״ן דתחתון, ומתחלה מתקן העליון את אח״פ שלו, ואח"כ נעשה זווג על המ״ן דתחתון, ומזווג זה נולד ויוצא קטנות של התחתון. ועליית אח״פ נעשית ע״י הארת חכמה הנמשכת מישסו״ת, שה״ס אור ע״ב המאיר בכל אחד מאח״פ והם ג' פעמים ע״ב, שהם רי״ו אותיות, שהן בגימטריא ראיה דהיינו אור עינים שהוא חכמה. ואח״כ לעת גדלות הם מקבלים המוחין העליונים שנקראים ע״ב דכורין דהיינו ע״ב דע״ב כי הארת ע״ב של ישסו״ת היא ג' ע״ב מס״ג מ״ה ב״ן, ואז ע״י ע״ב דכורא מתלבשים רי״ו אותיות בהארת ע״ב העליונה, והאותיות מתחברות לתבות ונעשות לע״ב שמות.
וזה אמרו ויעבור חסד וגבורה כי חסד הוא הארת ע״ב העליונה שבגימטריא חסד. ורי״ו הוא ג' ע״ב שבגימטריא גבורה דסלקין לחושבן ע״ב תיבין כי החסדים של ע״ב העליון, מסדרים את הרי״ו אותיות בתקון קוים של שלש אותיות בכל תיבה והם רי״ו אתוון דע״ב שמהן דהיינו מוחין דחכמה בשלמות. ודא רזא דויעב״ר עיבו״ר כלל תרווייהו דהיינו רי״ו אותיות וע״ב שמות. כי בעת שהם אותיות לבד עודן אינן מתוקנות להתלבשות חכמה וכשנעשים לתבות ע״י ע״ב העליון אז הם נשלמים להלביש את אור החכמה בתוך התבות. ומזדווגים על המ״ן של התחתון שהם מוחין דעבור, המרומזים בויעבר ע״ב רי״ו. (עי׳ בהקדמת ספר הזהר אות קי״ז ובתלמוד ע״ס חלק ט' אות י"ז דף תרט״ו ד״ה עבור).