חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות כז

זהר

כז) תלת חללין דאתוון רשימין, אתגליין ביה. אוכמין כעורבא תליין על נוקבין עמיקין, דלא יכיל למשמע ימינא ושמאלא. הכא חד ארחא לעילא דקיק.

פירוש הסולם

כז) תלת חללין דאתוון וכו': תקון ב', ג' חללים של אותיות הרשומות, דהיינו יה"ו, שהם חכמה בינה דעת, נתגלו בו. וה"ס ל דצלם שבראש ז"א. תקון השלישי, שערות שחורות כעורב תלויות על נקבי האזנים העמוקות, ואינו יכול לשמוע ימין ושמאל. כי השערות שהם הדינים סותמים אותם. ובגדלות מסתלקים השערות מעל האזנים כמ"ש בתקון הז'. כאן בשערות שעל הגלגלתא דז"א, יש למעלה ארח אחד דק. דהיינו הארח שבאמצע הראש ששם מתחלקים השערות לימין ושמאל.
פירוש. גם ז' תיקוני גלגלתא דז"א מתחלקים על ג' בחינות מל"צ דצלם, כמו ז' תקוני גלגלתא דא"א שנתבארו לעיל (אות ו') אלא בדרך אחר, כי חסר כאן התקון דקרומא דאוירא, ונתוסף כאן תקון באזנים, אשר בקטנות השערות סותמות האזנים, שזהו תקון ג'. ובגדלות מסתלקות השערות מאזנים, שזהו תקון הז', ואז התפלות מתקבלות מן התחתונים. וכן נתקנה הגלגלת בד' מוחין, חכמה, בינה, וחסד וגבורה דדעת. ועל שם ד' מוחין אלו נקראת ם' דצלם, כי כל מוח כלול מעשר ספירות, והם ם' בחינות, ויורה שבקו האמצעי, שהוא דעת, אינו מיחד ימין ושמאל להלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. שזה נעשה בכח הדין שבקו האמצעי, וע"כ הדין נהפך לחסד, ושניהם בחינה אחת. וע"כ הם ל': ג' בחינות ע"ס שהן חב"ד. אבל בם' דצלם, שה"ס או"א עלאין, אינם מקבלים חכמה לעולם, ואין צורך להכרעת קו האמצעי. ומשום זה החסד והדין שבקו אמצעי נבדלים זה מזה, כי הדין שבקו אמצעי אינו נהפך כאן להיות חסד, משום שאינו גורם היחוד דימין ושמאל. ונבחנים החסד והדין שבדעת לב' בחינות עשר ספירות נבדלות, וע"כ יש ד' מוחין, והם ם'. וזהו תקון הא'. ותקון הב' הם המוחין דישסו"ת שבז"א שה"ס ל דצלם שבראש ז"א, שבהם הדעת מכריע בין ימין ושמאל שהם חכמה ובינה, בכח הדין שבו שהוא מסך דחירק, וע"כ נהפך הדין להיות חסד, ואין כאן אלא ג' בחינות של עשר ספירות שהם ל'. וזהו תקון הב'.
תקון הג' הוא שערות שחורות כעורב, שהם נמשכים מן הדינים שבג' מוחין חב"ד שבתקון הב'. וע"כ הם סותמים האזנים שלא תבחנה מטוב לרע, ואין תפלות התחתונים מתקבלות. וזהו בעת קטנות, אבל בגדלות מתתקנות שערות אלו בסוד ם' דצלם דנה"י, ואז הם מסתלקות מעל האזנים והן נפתחות כמ"ש להלן בתקון הז'. (באות כ"ט) ויש על הגלגלתא דז"א קו חלק, במקום שהשערות נחלקות לימין ושמאל, שהוא נקרא אורחא דפלגותא דשערי, ששם אין שערות ודינים כלל, אלא להיפך שהוא חסד נפלא, וע"כ הוא לבן. וזסו"ה, ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום, שנאמר על אורחא דפלגותא דשערי שבגלגלתא דא"א, ומאורח של א"א, נמשך לארחא דפלגותא דשערי דז"א, שעליו נאמר, כל ארחות ה' חסד ואמת. וסוד הדברים הוא, כי בשערות של ימין מתגלים על ידיהם חסדים, לעובדי ה'. ובשערות של שמאל מתגלים על ידיהם עונשים לרשעים שאינם עובדים את ה'. וכשמגיע זה לתחתונים הם מכירים את ההבדל, שה"ס אורחא דפלגותא דשערי, בין עובד ה' ללא עבדו. שע"י הכרה זו, זוכים לדבקות השלם בהקב"ה. ואז כל ארחות ה' חסד ואמת.