תוכן
כז) והנה תחלה נדבר במהות
ב' ימים של ר"ה, למה הם נוהגין תמיד. והענין, כי הנה כבר בארנו באדר"ז, כי יש ב' בחי' של עיבור ז"א: א' הוא מסוד חצונית, שהם כל מציאות העולמות. ב' הוא סוד הפנימית, שהוא סוד הנשמות. והנה כבר הודעתיך, שכל מה שאנו עושין עתה בזמן החורבן, אין כח בנו להעלות מ"ן, רק מסוד בחי' הפנימית, שהוא סוד הנשמות, לכללן זה בזה, מן העשיה עד אצילות בכח נשמתינו אשר משם, אך העולמות כולם אינן עולין, בסוד הן אראלם צעקו חוצה, כמבואר שם באד"רז. והנה קודם החורבן, היה כח בידינו לעלות הנשמות והעולמות ביום א', אך עתה אחר החורבן, בהכרח לעשות ב' ימים של ר"ה, כמ"ש בזוהר, הראשון הוא בסוד הנשמות, והב' בסוד העולמות.
