תוכן

כז) והנה אח"כ ביום הכפורים, חוזרת לעלות עד הבינה ולוקחת בחי' הפנימיות כי החיצוניות כבר לקחתם. (ונלע"ד, כי תחילה היו ב' מיני גבורות כנזכר, קודם השינה ואחר השינה, והם ב' כלים, החיצון והאמצעי, ועתה לוקחת הפנימי ע"י אימא עצמה, בסוד ה' תפלות, ה' גבורות פנימיות, ונעשה הכלי הפנימי מהם על ידיהם, ונגדלו בה י"ס פנימיות. כי כבר ידעת, כי ב' כלים ראשונים, מחוברים זו"ן אב"א בנו"ה שלו, בשם א' דצבאות, בין בכלי ראשון בין בכלי שני. אך בכלי שלישי, הם ב' שמות נפרדים, כי אז בהיות לה כלי הפנימי, אין לה חיבור עמו, ויכולה לחזור פב"פ, כי אז הם רחמים, ואין לה פחד להיותה באחור כנודע. ואמנם לאה, כבר קבלה כל זה בברכת אבות ​דיום ראשון דר"ה, וחזרה פב"פ כנודע, אך כל זה הוא לרחל.