תוכן

כז) אבל עדיין בחינת א"א, לא זכה אליה, לכן נאמר בתקונים, ותחסרהו מעט מאלהים, דא כתר. אבל לע"ל, נאמר על משה, הנה ישכיל עבדי, ירום מאברהם, ונשא מיצחק, מאד מאדם, אותיות מא"ד אד"ם, כי אז ישיג בחינת א"א, מה שלא השיג אדם. והנה ישראל, כנגד נעשה אדם, שנאמר אז באדה"ר, ליתן לו מכל הבחינות, ובחטאו נסתלקו. אמרו הם נעשה ונשמע לתקן, ואז פסקה זוהמתן, וניתן להם העדי, שהוא החיות שבתוך הקליפה. וע"כ היה אז חירות ממלאך המות, ולא היו מתים, אם לא חטאו בעגל. ולפי שהם לא היו ראוים לזה העדי, אלא בזכותו של משה, ולא בזכותן. לכן מה"מ חזר ופתה אותן, ועשו את העגל, ולא היתה המיתה שולטת, כל עוד שהיה העדי ההוא בתוכן, לכן נאמר הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך. והם היו ס' ריבוא, וירדו ק"ך רבוא מלאכי חבלה, ונטלו ב' עטרות מכ"א מהן, וכשהורידו מהן מישראל, זכה משה ונטל הק"ך הנ"ל, וכנגדם היו ימיו ק"ך שנים, וזהו בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה.