תוכן

כז) גם בזה תבין טעם, למה שאר השמות של הבורא יתברך, הם בלשון יחיד. ושם אלהים, הוא לשון רבים, ואינו נקרא אל בלבד, אלא אלהים בלשון רבים. וסיבת זה הוא, מה שביארנו, כי שם אלהים כולל בחינת קדושה, ובחינה קליפה כנזכר, כי גם הוא נקרא אלהים אחרים, ולכן נקרא שם זה אלהים בלשון ריבוי. וזהו הסוד הנרמז בסבא דפרשת משפטים, בדף צ"ו ע"א, בפסוק מלך אלהים על גוים, וז"ל, ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה, איהו דאתפשט ואתפלג לכמה אורחין ושבילין, ואקרי אלהים, ואחסין שמא דא כו', ואתפליג שמא דא לשמשין ולממנן דמנהגי לשאר עמין, כד"א ויבא אלהים אל לבן כו'. ואפילו ע"ז, בשמא דא אקרי כו', והבן זה מאד.