תוכן

כז) ודע, שלפי שנגנז אור זה למעלה לצדיקים דייקא, לצדיק וצדק, לפיכך יצא הדין הקשה, כי לא נתמתקו הה' גבורות שלמטה בחמש חסדים, כי נגנזו תכף למעל' במקומם באצילות, ונשארו ה' גבורות קשים, וזמ"ש בספר הזוהר, בשם ר' אלעזר, כד אגניז נפק דינא קשיא, ולכן צריך להעלות כוס של ברכה, למעלה מחמשה גבורות אלו, ולהדביקו בה' חסדים העליונים, כדי שיתמתקו ויתבסמו הדינים. ולפי זה, יהיה למדת המלכות שתי בחינות: אם בחינה היותה באצילות למעלה. ואם בחינת תחתיתה הדבוק בה' גבורות, בסוד הבריאה. והנה הבחינה העליונה שבה, תקרא גם היא כנסת ישראל, דוגמת בחינה פנימית שבה, שהזכרנו למעלה. והבחינה התחתונה שבה שבבריאה, הסמוכה לחמשה גבורות, תקרא שושנה, וכוס של ברכה. ועל שתי בחינות אלו, יצדק אומרו בכללות המאמר, כנסת ישראל ושושנה, כי כנסת ישראל היא בחינתה באצילות, וכוס של ברכה, היא בחינתה בבריאה. ובחינתה באצילות, אפיקת י"ג עלין, בסוד ששה קצוות לובן, ושש קצוות אודם, וכללותם י"ג. ואין אנו צריכין לפרשה, על כנסת ישראל העליונה, כלת משה, כי הכל יצדק בתחתונה, אם בחינתה באצילות, אם בחינתה בבריאה, ושניהן נקראים שושנה. ולזה אמר, בגין דאית שושנה ואית שושנה, על השושנה שבבריאה, יצדק בה חיור וסומק. ושושנה שבאצילות, יצדק בה דין ורחמים לבד. והשושנה דבריאה, היא בין החוחים והעליונה, היא בין הבנות. וזה עולה יפה, על פי מ"ש בספר הזוהר, בפרשת פנחס. אלא ששם נראה, שחמשה עלין תקיפין אלו, הם עץ החיים מהלך ת"ק שנה, והם בסוד ת"ת שהוא עץ החיים, המתפשט בחסד גבורה ת"ת נצח הוד, ומורישם לכלה הכלולה, והם חמשים שערי בינה, שהזכרנו למעלה, שהרי בינה עד הוד אתפשטת, בחמשים שעריה. ועל פי מה שכתבנו, אפשר שאימא עילאה הורידה למטה חמשה שערים, והם בבריאה, לצורך המלכות, והם הם החמשה גבורות שפירשנו למעלה.