תוכן

כז) אך אח"כ קבלתי יותר מפורש, וזה הוא היותר אמיתי, שעליו תסמוך, והוא, כי אי אפשר שנאמר שהמקיפים יורדים, דא"כ ישאר מקום פנוי, בין מקיפי מ' שנכנסים בבקר בשבת, למקיפי ל', הנכנסים בליל שבת כנודע, שהרי שניהם הם בגוף ופרצוף א' של התבונה הד' כנודע, ואיך תתחלק, ויתרחקו ג' אמצעיות שבה, אשר בתוכם מקיפי ל', מן ד' ראשונות שבה, שבהם מ' דצלם, וישאר חלל ומקום פנוי ביניהם. אך הענין הוא, כי ראש ז"א, היא נגדלת ועולה למעלה, עד שמתלבשת את מקיפי ל' דצלם בתוכה, והמקיפים נשארים במקומם. וגם ז"א אינו עולה כלל, ובמקומו עומד, וכן ראשו במקומה עומדת, אך הענין, כי נגדלת ונעשת גדולה, ומלבשת את המקיפים. ונמצא כי ג"ר שם במקומם הראשון עומדות, רק שנגדלים כנזכר, יותר ממה שהיו בתחלה. ונמצא כי אינו לוקח מקום זולתו, רק מקום מוחין שלו, כי גם אלו המקיפים שלו הם, א"כ אין בזה עליה לז"א, רק שנגדלה ראשו בבחי' הכלים שלה, מה שצריכה להתגדל.