זהר

כז) ואחר הרעש אש לא באש ה', דהא שמא דאלהים שלטא ביה מסטרא דחשך. ואחר האש קול דממה דקה, הכא אשתכח שם ידו"ד. ארבע פרקין הכא, דאינון פרקי גופא ואברין ידיען, דאינון ארבעה, ואינון תריסר. והכא שמא גליפא דתריסר אתוון. דאתמסר לאליהו במערה.

פירוש הסולם

כז) ארבע פרקין הכא דאינון פרקי גופא ואברין ידיען, דאינון ארבעה ואינון תריסר: בהשם הוי"ה יש ארבע פרקין, דהיינו ד' אותיות, הרומזים לפרקי גופא דאדם ואברים ידועים, שהם ארבע והם שנים עשר.והכא שמא גליפא דתריסר אתוון דאתמסר לאליהו במערה. וכאן ה"ס שם בן י"ב אותיות, שנמסר לאליהו במערה. דהיינו ג' הויות שבכל אחת ד' אותיות שהם י"ב. וכן השם י"ב מרומז בגוף האדם: כי בו ג' הויות, הא' בראש שלו, הנק' חב"ד. הב' בגוף שלו עד הטבור, הנק' חג"ת. הג' מטבור ולמטה שלו הנק' נה"י. והם בו בבחינת נקודת הסגול, חו"ב בימין ושמאל, והדעת באמצע, חו"ג בימין ושמאל, והת"ת באמצע. ונו"ה ימין ושמאל, והיסוד באמצע. וג' הספירות האמצעיות, שהם דעת ת"ת יסוד, נבחנת כל אחת מהם בב' בחינות, שהם דכר ונוקבא, וע"כ יש ג' חלקים בגוף האדם, שהם ראש גוף רגלין, ובכל חלק ד' אברין: ד' אברי הראש הם חב"ד, שחו"ב הם י"ה, והדעת ו"ה. וכן בחלק הגוף ד' אברים, שחו"ג הם י"ה, והת"ת ו"ה. וכן ברגלין ד' אברים, שנצח והוד הם י"ה, ויסוד ועטרה הם ו"ה. שז"ס שם בן י"ב המרומז בגוף האדם.