זהר

כז) הה"ד, וממדבר מתנה. מאי מדבר. כד"א ומדברך נאוה. מתנה, גרים לצדיק, דיהיב ליה מתנה. וממתנה נחליאל, אלין נחלין עילאין, נצח והוד. ומנחליאל במות, דא אסתלקותא לאתרא דמלכא שארי. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב, דא יצחק, דיתיב בההוא שדה. דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה. ומההוא שדה איתער עליהון דינא, עד דיתבו בגיא. ראש הפסגה, דא אברהם, רישא דעלמא.

פירוש הסולם

כז) הה"ד וממדבר מתנה וכו': ז"ש, וממדבר מתנה, מהו מדבר. הוא כש"א ומדברך נאוה. שהוא דברי תורה. מתנה, גורם בתורתו שהצדיק, שהוא יסוד, יתן לו מתנה. וממתנה נחליאל, אלו הם הנחלים העליונים, שהם נצח והוד. ומנחליאל במות, זו היא התעלות אל המקום שהמלך שורה, שהוא תפארת. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב, זה הוא יצחק היושב באותו שדה. שכתוב, ויצא יצחק לשוח בשדה. ומאותו שדה, שהוא גבורה, נתעורר עליהם הדין עד שישבו בגיא. שהוא שפלות. ראש הפסגה, זהו אברהם, שהוא חסד, ראש העולם. אלו הן שש מדרגות, שהעוסק בתורה מתעלה בהן.