זהר

כז) לא תשא, ברזא דת"ת, דאקרי אמת, דאחיד בה יעקב שלימא, ויניק תרי חולקין, מ"ע ומל"ת. דכתיב, ויעקב איש תם יושב אהלים. ועל דאיהו אשלים לכל סטרין, לרחמי ולדינא, למ"ע ולמצות ל"ת, איקרי שלים. ולקבליה לא תשא, בגין דשבועתא לשלמא אתי. וע"ד איהו ברזא דעשה ולא תעשה. דכמא דאיהי ל"ת כד איהי לשקרא, דכתיב לא תשא. הכי איהי מ"ע, כד איהי באמת, דכתיב ונשבעת חי ה' באמת. וכתיב ובשמו תשבע.

פירוש הסולם

כז) לא תשא ברזא וכו': לא תשא. הוא בסוד ת"ת, שנקרא אמת, שאחוז בה יעקב השלם. והוא יונק ב' חלקים, חסד ודין, דהיינו מצוות עשה ומצוות לא תעשה, שכתוב, ויעקב איש תם יושב אוהלים, דהיינו ב' אוהלים, של דין ושל חסד. ועל שהוא משלים לכל הצדדים, לחסד ולדין, למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, הוא נקרא תם. וכנגדו הוא, לא תשא, משום שהשבועה באה לעשות שלום, כי יעקב הוא קו האמצעי העושה שלום בין ב' הקוין ימין ושמאל (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ח). וע"כ הוא בסוד עשר, ולא תעשה, כי כמו שלא תשא הוא לא תעשה כשהוא לשקר, שכתוב לא תשא, כך היא מצות עשה, כשהיא באמת. שכתוב, ונשבעת חי ה' באמת. וכתוב ובשמו תשבע.