זהר

כז) ואלין אקרון נפלאות, נ' פלאות. רזא דא בעא דוד מלכא למיקם, על חמש רתיכין אלין, כד"א גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואלין כד נהרין וסלקין לה לאתעטרא, אתעבידו חמש, לנהרא גו חמש דלתתא, ודנפקו מינה.

פירוש הסולם

כז) ואלין אקרון נפלאות וכו': ואלו ה' מרכבות, בזמן הקטנות שלהם, נקראים נפלאות, שהוא אותיות נ' פלאות. ודוד המלך רצה לעמוד על סוד זה של ה' מרכבות האלו, כש"א, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ואלו נ' פלאות כשמאירים ומעלים את הה' להתעטר נעשו חמש, להאיר אל חמש למטה, ולהאיר אל היוצאים ממנה.
פירוש. כי נתבאר בדבור הסמוך, שע"כ נקראו ישסו"ת בשם ה' ראשונה דהויה, משום שהם מלבישים רק ה' ספירות שמחזה ולמטה דאו"א, הנקראים תנהי"מ. שהם אז ו"ק בלי ראש. ואלו ה' ספירות שמחזה דאו"א המאירות בקטנות אל ישסו"ת נקראות נ' פלאות, כי כל ספירה שלהם כלולה מעשר והם נ'. ומתוך שאורותיהם דאו"א מכוסים ונעלמים, הם פלאות, כי פלא פירושו העלם, שאינו מובן. אבל אחר שישסו"ת מקבל את המוחין דפנים, הרי ה' הספירות שמחזה ולמטה, שהם תנהי"מ דישסו"ת מכונים ה' מרכבות, או ה' סומכים כי מחזה ולמטה הוא מקום גילוי הארת החכמה, וע"כ הם סומכים את הנ' פלאות שבאו"א. ונבחנים לסומכים מפני שמשלימים האורות שאינם באו"א. כי או"א הם תמיד בחפץ חסד כנ"ל. ונתבאר שבקטנות דישסו"ת הם נקראים על שם תנהי"מ שמחזה ולמטה דאו"א, דהיינו נפלאות, כי אין להם עמידה בפני עצמם. ובגדלות דישסו"ת נקראים ה' מרכבות, על שם תנהי"מ של בחינתם עצמם, כי אז כבר יש להם עמידה בפני עצמם. ולא עוד אלא שהם סומכים את נ' פלאות דאו"א. כי ע"כ הם נקראים ה' סומכים.
וז"ש, ואלין אקרון נפלאות, נ' פלאות, כי ה' ספירות דישסו"ת בקטנות, נקראים על שם ה' ספירות תנהי"מ שמחזה ולמטה דאו"א, הנקראים נ' פלאות. כנ"ל. ונודע, שאלו ה' ספירות תנהי"מ שמחזה ולמטה, הנק' נ' פלאות, הם בחינת ג' ספירות בינה ותו"מ שלהם, הנופלים בעת קטנות, וחוזרים ועולים בעת גדלות, וכשעולים בעת גדלות, אז הם מעלים עמהם גם את התחתון למדרגת העליון (כמ"ש בפלפה"ס אות כ' עש"ה) וז"ש, ואלין כד נהרין וסלקין לה לאתעטרא, כשאלו נ' פלאות מעלים את הה', שתקבל ג"ר למעלה. כי אלו נ' פלאות הם המעלים את התחתון לעליון כדי לקבל מוחין, ואז אחר שמקבלים המוחין מעליון, אתעבידו חמש, דהיינו שתנהי"מ שלהם עצמם נעשו ה' מרכבות, כי יצאו לבחינתם עצמם, כנ"ל. וכמו שאו"א מתחלקים על ג' בחינות, דהיינו או'יא וב' בחינות ישסו"ת מחזה ולמטה שלהם (כנ"ל אות י"ז) כך ישסו"ת מתחלקים לג' בחי', שהג"ר שלהם נבחנות כמו או"א, ומחזה ולמטה שלהם יש ב' בחינות ישסו"ת. וז"ש, לנהרא גו חמש דלתתא, שאלו ה' מרכבות מאירים לה' ספי' כח"ב תו"מ של ישסו"ת הא' דישסו"ת הכולל. שהם בחינה ב' דישסו"ת הכולל. ודנפקו מינה, והיינו ישסו"ת היוצא מישסו"ת הזה הא', שהיא בחינה השלישית דישסי"ת הכולל הנקרא ה' דהויה. ואלו ג' בחינות שבה' דהויה, מתבארים על דרך ג' בחינות דאו"א (שנתבארו לעיל אות ט"ז) כי אלו ג' בחינות שבי', שה"ס או"א, עושות ג' בחינות בה' דהויה, שה"ס ישסו"ת הכולל (כנ"ל אות כ"ד).