זהר

כז) רומחא רמ"ח בק"ש, עם שית תיבין דיחודא, הא רומ"ח. מג"ן עם חרבא, מיכאל גבריאל נוריאל שמשין דג' אבהן. קשת דזריק חצים, וכל זרע דאינו יורה כחץ אינו מוליד. קירטא, דא ק"ש. ה' אבנין דקירטא, שמע ישראל יי' אלהינו יי'. לקבלייהו, ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל. וכד שוי להון בקירטא, דאיהי שפה, ואיהי שכינתא, אתעבידו חד כלהו ה', וקטיל לפלשתאה.

פירוש הסולם

כז) רומחא רמ"ח בק"ש וכו': רומח, היינו רמ"ח מלות שבקריאת שמע, ועם ששה מלות שביחוד שמע ישראל, הרי הם רומח. דהיינו רמ"ח עם ו'. מגן, עם החרב, היינו ג' מלאכים מיכאל גבריאל נוריאל, שהם ראשי תיבות, מגן. שהם משמשים של ג' אבות, שהם חג"ת, כי מיכאל הוא חסד, גבריאל גבורה, נוריאל ת"ת. קשת, הוא הזורק חצים, ​וכל זרע שאינו יורה כחץ אינו מוליד. שרומזת על יסוד. קלע, זה קריאת שמע. ה' אבני הקלע, הן ה' מלים, ​שמע ישראל ה' אלקינו ה'. שה"ס חג"ת נ"ה. כנגדן, ​ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל, וכששם אותן בכלי הקלע, שהיא השפה, שקורא קריאת שמע, והיא השכינה, נעשו כל החמש אבן אחת, והרג את הפלשתי.