זהר

כז) ולבתר מה כתיב, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו. וכך ארחי דחייביא, קב״ה נהיר להו בהאי עלמא, ונהיר לון אנפין כחמרא, דנהיר בקדמיתא, ולבתר זעים וקטיל. וקב״ה משיך לון לחייביא, אי יהדרון לקבליה, יאות, ואי לא שצי לון מההוא עלמא דאתי, ולית לון ביה חולקא, וישתצון מכלא. אתון לאתדכאה, מסייעין לון. וקב״ה מדכי לון וקריב לון לגביה, וקארי עלייהו שלום. הדא הוא דכתיב שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו׳.

פירוש הסולם

כז) ולבתר מה כתיב וכו׳: ואח״כ מה כתוב, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו. שכך דרכיהם של הרשעים, שהקב״ה מאיר להם בעולם הזה, ומאיר להם פנים כמו היין, שמאיר בתחילה, ואח״כ זועם והורג. והקב״ה מושך אליו את הרשעים, שיחזרו בתשובה, אם חוזרים אליו, טוב, ואם לא, הוא מכלה אותם מעולם הבא, ואין להם חלק בו, ויכלו מכל. אם באים לטהר, עוזרים אותם. והקב״ה מטהר אותם ומקרבם אליו, וקורא עליהם שלום. ז״ש שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו׳.