זהר

כז) וכד אתפתח קמץ אתפתח בה׳ אצבעין ברזא דה'. דבהון האי ק״ו אזיל ה׳ מאה שנין, וכד נחית לתתא לגבי צדיק אתקרי שיעור. וכד סליק לעילא לגבי אימא עלאה, אתקרי קומה. ורזא דמלה וימדו בעמר דא שכינתא עלאה דאיהי עמר לגלגלת דאיהי גלגלתא דרישא.

פירוש מעלות הסולם

כז) וכד אתפתח קמץ וכו׳: וכשהקמץ נפתח להאיר בגוף שלו, הוא נפתח בחמש אצבעות היינו קומה שלימה של חג״ת נ״ה במקום כח״ב תו״מ, בסוד של ה׳ היינו בינה המאירה בחכמה דל״ב נתיבות. שבהם הולך קו זה, שה״ס ו ז״א, חמש מאה שנים. כנודע שמוחין דבינה הם מאות. ולהיותה מתפשטת עד הוד הם חמש מאות. וכשיורד למטה אל הצדיק, שהוא יסוד. נקרא שיעור, כי מסך דיסוד ממעט את הארת החכמה שלא תאיר בג"ר שלה, אלא בו״ק, ולכן אפשר לשער את הארת המדרגה המאירה בו"ק דחכמה לבד ולכן נקרא שיעור. וכשעולה למעלה אל אם העליונה שהיא בינה, דהיינו שממשיך קומת החסדים, ומלביש בה את הארת החכמה, ואז יש הארת ג"ר במדרגה וזה, נקרא קומה, היינו הארת חכמה הנמשכת ע״י הקו האמצעי. וסוד הדבר, מ"ש וימודו בעמר, זה השכינה העליונה היינו בינה, שהיא בסוד כי חפץ חסד הוא, סוד עמר נקי, שהיא עמר לגלגלת, שהיא הגלגלתא של ראש ז״א. שה״ס אור המקיף של המוחין דז״א. (עי׳ אד״ר אות קפ״א).