זהר

כו) האי ה', איהי דיוקנא דילה בתרין נונין, רזא דמאה, ואינון חמש סמכין רתיכין, דנפקי מגו בוצינא, ואינון חמש אחרנין דנפקין מינה. וע"ד דיוקנהא כגוונא דא ן־ן, תרין נונין, ונקודה דקיימא באמצעיתא. וע"ד ו' קיימא בינייהו תדיר, כגוונא דא נון, בגין דהכא איהו אתריה לאתעטרא, ואע"ג דרזין אחרנין אינון ברזא דה', אבל דא איהו ברזין דספרא דחנוך, והכי הוא ודאי.

פירוש הסולם

כו) האי ה' איהי וכו': ה' זו, הצורה שלה היא בב' נונין, שהם סוד מאה, דהיינו ב' ההין, שיש בהן עשרה סמכין, שכל אחד כלול מעשר, הן מאה, ה' אחת היא, ה' סמכין, ומרכבות שיוצאים מתוך הבוצינא, שהיא בינה דא"א, דהיינו אמא עלאה שהיא ו"ד דמילוי י'. וה' שניה היא, חמשה סמכין האחרים היוצאים ממנה, שהיא ה' ראשונה דהויה שהיא ישסו"ת, ועשרה סמכים של ב' ההין אלו ב' נונין. וע"כ צורותיהן הן כעין זה ן־ן, ב' נונין ונקודה העומדת באמצע, וע"כ ו' עומדת ביניהן תמיד, כעין זה, נון, משום שכאן הוא מקומו של ז"א, שהיא ו', להתעטר, דהיינו לקבל מוחין דג"ר. ואע"פ שיש סודות אחרים בסוד הה', אבל אלו הם בסודות ספרו של חנוך, וכך הוא ודאי.