זהר

כו) תו מעצי הלבנון, אלין שית יומין דבראשית דכל יומא ויומא, מסדר בהאי אפריון, סדורא דאתחזי ליה: סדורא קדמאה. אתנגיד מסטרא דימינא, אור קדמאה דאתגניז, ואתנטיל מסטרא דימינא, ועאל בהאי אפריון על ידא דיסודא חד, ועביד ביה שמושא. לבתר אפיק ההוא אפריון חד דיוקנא כגוונא דהאי אור, ודא הוא רזא דכתיב, יהי אור ויהי אור. כיון דאמר יהי אור, אמאי כתיב ויהי אור, לא אצטריך קרא למכתב, אלא ויהי כן, מהו ויהי אור. אלא, דההוא אור אפיק אור אחרא דאתחזי ליה, ודא איהו יומא קדמאה, מאינון עצי הלבנון.

פירוש הסולם

כו) תו, מעצי הלבנון: אלו הם ששה ימי בראשית, שכל יום ויום מסדר באפריון הזה סדר הראוי לו. כלומר שכל מדה ומדה מחג"ת נה"י דז"א, שנשלמו ע"י בינה מאציל חלק אחד בבנין המלכות שנקראת אפריון. סדר הראשון: נמשך מצד ימין, של הבינה, אור הראשון הגנוז ונלקח מצד ימין, של ז"א, ונכנס באפריון הזה על ידי יסוד אחד, ועושה בה שמוש, לאחר כך מוציא האפריון צורה אחת הראויה לאור הזה, שהוא מדת החסד של האפריון. וזהו סוד שכתוב, יהי אור ויהי אור, כיון שאמר יהי אור, למה כתוב, ויהי אור, שלא היה צריך לכתוב אלא, ויהי כן, מהו ויהי אור. אלא, שאור הזה הוציא אור אחר הראוי לו. וזה הוא יום הראשון מאלו עצי הלבנון.