תוכן

שיתוף מידת הרחמים בדין
כו. ובזה תבין רמזי חז"ל בלשונם הזהב, ש"מתחילה ברא הקב"ה את העולם במידת הדין", פירוש, שאור החסד שהוא אור המתפשט כנ"ל מאור א"ס ב"ה, התפשט המקום עד מדת הדין. ושם "ראה שאין העולם כדאי", פירוש, שראה שמתוך הקבלה במדרגה הד' שהוא מדת הדין, אין כל הנאות ותענוגים שבעולמות כדאים ולא כלום, מחמת שנבדל מעצם אור א"ס ב"ה, מחמת ההפכיות ושינוי צורה מבחינת השפעה לבחינת קבלה, וא"כ דומה כמו שאומרים לסוס, טול כור של שעורים והרשיני ואני פוסק את ראשך, והא ודאי שאין טוב העולם ומלואו כדאים. "על כן שיתף עימו מידת הרחמים", פירוש, שהאור המתפשט קיבל צורת קו שהוא השפעה ולא קבלה, דמחמת החיוב המוטבע בה לקבל, על כן היא מקבלת, וכזה לא הוי קבלה, כמו בדרך ג' מדרגות הראשונות, שזהו נקרא אור הרחמים הממוזג מחסד ודין, ודו"ק.
[הג"ה: חלק אלוק ממעל – ובזה מובן לך מה שהקשינו לעיל, איך יצוייר בהנשמות בחינת חלק. וזהו מסוד שכל הנשמות הם כלולים במלכות, דהיינו בזה החיך דרצון להֶנות, אז יוצאים בזה מבחינת כל לבחינת חלק.
וסוד המשל מאבן הנחצב מההר, הוא סוד מעֶרך של הנשמות כמו שהיו כלולים בהתפשטות א' בסוד הוא ושמו אחד, כי שם הם ממש בבחינת כללות האור שהוא סוד "הוא", ואפילו אחר כך בעולם הבריאה כשנגזר החלק מכל, אין חילוק יותר אלא במה שהוא חלק ולא כל, דהיינו צורת הקבלה שהיא חלקיות ולא כלל בבחינת כל].