תוכן

כו) שהם פנימים, ראו הגבורות בגרון בפנים. ויהללו אותה לאדוניהם שבעורף בחוץ, כי הם היו רואין אותה והוא לא. ולכך ויהללו אותה אל פרעה, ואז נתאחז בה, וזהו ותקח האשה בית פרעה. ויען כי בעת אשר שלט האדם באדם, שהוא שליטות הקליפות באדם דקדושה, לרע לו אל הקליפה, כי הוא חושב ליהנות מן הקדושה, ואדרבא ניצוצים מן הקדושה המעורבים בם, שכולם הם בסוד המלכים דמתו, מתדבקות בקדושה ומתפרדות. נמצא אף מה שהיה להם, נאבד מהם. וז"ס ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו וכו', שהם הניצוצין שנתבררו. וזהו וינגע ה' את פרעה, שלח נגעים להם, דהיינו כחות הדין לדחותו. (כמבואר בזוהר אצל נגע צרעת) ואז הציל שרה, שהם הגבורות מידו. ואז התחיל הירידה הב', וזהו ויעל אברם ממצרים, כי לעולם ירידה זו עליה הוא להם, שמתגלים החסדים והאורות. ולו"ט עמו, שהוא האחור כנ"ל. וכל הכוונה בירידה זו אל הנוקבא כנ"ל, וזהו הנגבה דקאמר.