זהר

כו) לב"נ דהוה אזיל בארחא, עד דהוה אזיל, שמע על חד לסטים דהוה כמן בארחא, פגע ביה ב"נ אחרא. א"ל ממאן אנת, א"ל מפלוני לגיון אנא, א"ל סטי לך מגבאי, דכל מאן דקריב בהדאי, חד חויא אנא מייתי, וקטיל ליה. אזל ההוא ב"נ לההוא לגיון, א"ל חד ב"נ אתי, וכל מאן די קריב בהדיה, נשכיה חד חויא, דהוא מייתי ומיית.

פירוש הסולם

כו) לב"נ דהוה וכו': בדומה לאדם שהיה הולך בדרך, ובעוד שהיה הולך, שמע על שודד אחד שהיה אורב בדרך. פגע בו אדם אחר, אמר לו משל מי אתה, אמר לו מגדוד צבא פלוני אני. אמר לו נטה ממני, כי כל הקרב אלי, נחש אחד אני מביא והורגו. הלך אותו האדם לשר הגדוד, ואמר לו, אדם אחד בא, וכל מי שקרב אליו, מביא עליו נחש אחד, שנושך אותו ומת.