תוכן

כו) והנה שם אלהים הזה, הוא בחינת הדינין והגבורות כולם דז"א ונוקבא. אמנם התחלתו הוא, מתחת הכתר של האצילות, בינו לבין ספירת החכמה, ונמשך עד סיום העשיה. אבל בין האין סוף והכתר, ובין סביבות הכתר עצמו, אין אלהים הנזכר עולה עד שם, רק תחת הכתר. וזמ"ש שם, דעתיקא קדישא, שהוא הכתר דאצילות כנודע, הנה הוא יתיב על כורסייא דשביבין, לאכפיא לון. כי אלהים הנזכר, נקרא כרסייא דשביבין די נור, גבורות חזקות, והוא כעין כסא למטה מן הכתר הנזכר, ועל ידי זה כופה אותם, שלא ישלטו הגבורות ההם. והנה נודע, כי שם אלהים, יש בו ק"ך צירופים, וכל אלו הק"ך הם אורות קדושים, אלא שהם דינים וגבורות כנזכר. ובסיום ק"ך צירופים אלו, שהם אלהים קדושים, שם עומדים הקליפות, הנקראים אלהים אחרים. וטעם קריאתם לשון אחרים הוא, לפי שהם מחוץ אל הי"ס, בסוד אחורים כנזכר, והבן זה.