תוכן

כו) והנה אם תחבר דפ"ק עם עשר אותיות שבהוי"ה דמילוי יודין, יהיה בגמטריא צדק. וזהו מה שאמרו באדרת האזינו, דאית צדק לגו בגו, וע"ש ולהיות החולה ניזון מבחינת הדפק הזה, לכן נאמר בו ה' יסעדנו על ערש דוי כו'. כי הנה ערש, תמורת עשר. דו"י, תמורת יו"ד. וגם יו"ד חשבונה באותיות, היא עשר. והענין הוא, על ההוי"ה דמילוי יודין, שיש בה עשר אותיות בבחינת הפנים, ונתהפכה אל החולה הזה בבחינת האחורים, שהיא קפ"ד, אותיות דפ"ק. ומשם יסעדנו ויתפרנס בחוליו עתה. ולכן העשר נהפך לער"ש, ששוכב עליה בחליו, כי תרגום מטה, ערשא. והיוד נהפך לדו"י, שהם החולאים והיסורין שסובל. וזה אמרו, כל משכבו הפכת בחליו. כי נהפכו עשר יו"ד, שהם עשר אותיות הוי"ה דיודין דפנים, אל ערש דוי, שהם האחורים, העולים בגימטריא קפ"ד. ועתה נבאר ענין אחר והוא, כי כמו שתנועות הדפ"ק, יורה על חולאי הגוף, כך יורה על חולאי הנשמה. ולכן כפי תנועת הנקודות שיתנועע אז הדפק, כך בחינת התשובה צריך האדם לשוב ולהתרפא מחולי הנפש. כי אם הדפק של האדם מורה תנועת צירי שהיא בבינה, יורה על כי הפגם היה בדברים הנוגעים ומתיחסים ותלוים באימא. כגון שחטא במצות כיבוד אב ואם. או שנמנע מלהשתדל בתבונת דברי התורה. ולכך ההוראה היא בדפק, שהיא האחורים כנזכר, להורות על שפגם. וכן אם התנועה היתה בניקוד פתח, שהיא בחכמה, יורה על שפגם בחכמת התורה, ונמנע מלהתחכם. ואם היה סגול, יורה על שנמנע מגמילות חסדים שהוא בחסד, וכיוצא בזה.