זהר

כו) ותא חזי, בגין דאתמשך עשו אבתריה דההוא נחש, אזיל עמיה יעקב בעקימא, כנחש, דאיהו חכים, ואיהו אזיל בעקימו, כד"א והנחש היה ערום וגו', חכים. ועובדוי דיעקב לגביה, הוו ליה כנחש, והכי אצטריך ליה, בגין לאמשכא ליה לעשו, בתריה דההוא נחש, ויתפרש מניה, ולא יהא ליה חולקא עמיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. ותנינן, בא להרגך, אקדים אנת וקטליה. כתיב, בבטן עקב את אחיו דאשרי ליה לתתא, בההוא עקב, הה"ד וידו אוחזת בעקב עשו, דשוי ידוי על ההוא עקב, לאכפיא ליה.

פירוש הסולם

כו) ות"ח בגין וכו': ובוא וראה, משום שעשו נמשך אחר אותו הנחש הלך יעקב עמו במרמה כמו נחש שהוא ערום והוא הולך במרמה, כמש"א ​והנחש היה ערום, שפירושו פקח והולך במרמה. ומעלליו של יעקב עם עשו,היו לו כמו נחש.
והכי אצטריך וכו': וכך היה צריך להיות, כדי להמשיך את עשו אחר אותו הנחש, ויפרד מיעקב, ולא יהיה לו חלק עמו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ולמדנו. הבא להורגך, השכם אתה ותהרגו.
כתיב ​בבטן עקב את אחיו: היינו שהשרה אותו למטה, בעקב ההיא, כלומר, שהפרידו מן הקדושה והורידו לצד הטומאה הנקראת עקב, להיותה בסיום הקדושה. וזהו שכתוב ​וידו אוחזת בעקב עשו, ששם ידיו על אותו העקב, כדי להכניעו תחת הקדושה.