תוכן

כו) ואחר שכלל אותם הנביא בדרך קצרה, חוזר לבארם דרך פרט, וכנגד הכת הא' אמר, ראיתי את הארץ והנה תהו, הם ע"ה, אשר נקראים ע"ש הארץ, כי משם נפשם חוצבה, כמש"ה ורוח הבהמה היורדת היא למטה, מן הארץ, היא רוח הבהמית אשר להם, כמש"ה ותוצא הארץ נפש חיה למינה. כי מלבד היות הגוף נחצב עפר מן האדמה, גם נפשם חוצבה מן הארץ, למינה ממש, ונקרא נפש חיה, כי בכלל חיה בהמה. וכן נדרש בפ' זה במדרש הנעלם בכת"י ע"ש. ולהיותם נחצבים מן הארץ, כל עסקם הוא בישוב הארץ, במשא ומתן, בנטיעה, ובזריעה, ובבנינים, דברים שאין בהם תועלת, רק אל הגוף, ומניחים חיי עולם, היא התורה, כמש"ה אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ומחזירים העולם לתהו ובהו, אשר לסיבה זאת קראם למעלה אוילים, באומרו כי אויל עמי, כי אין לך אולת גדולה מזו, לקיים את גופם, ולהחריב נשמתם. וכ"ז גרם להם, כי אותי לא ידעו, ולא נתעסקו בתורה הנקרא עץ החיים, לחיותם דרך חיי עה"ב.