זהר

כו) ואם הוא נדר מסטרא דאבא ואמא, ולא בעי, אנא סליק לגבי ההוא דאתמר ביה כי יפלא ממך דבר, דאתמר ביה במופלא ממך אל תדרוש, דיפטור נדר, ואף על גב דשכינתא איהי בגלותא לגבי בעלה כנדה. דאיהי יפריש בין דם לדם, ואתפתח מקורא דילה, לדכאה לה במים דאורייתא, מים חיים דלא פסקין, ואפריש מינה דם נדה דאיהי לילי״ת, דלא אתקריבת בהדה, דאיהי חובא דנשמתא דסאיבת לה, ולית לה רשו לסלקא נשמתא לגבי בעלה, לההוא אתר דאתייהיבת מתמן, ואתדנת בין דין לדין, בין דיני נפשות לדיני ממונות, דאית מאן דפרע בממוניה, ואית מאן דאתפרע בנפשיה, ובין נגע לנגע, כמה דאוקמוהו איכה ישבה בדד, דאיהי חשיבא שכינתא בגלותא כמצורע, דאתמר ביה בדד ישב מחוץ למחנה, מחוץ ודאי, דא גלותא, דאיהי לבר מארעא דישראל, דאיהי מותבא דאת ה'.

תרגום

כו) ואם הוא נדר מסטרא דאבא וכו'. ואם הוא נדר מצד אבא ואמא, ולא רוצה, אני עולה לגבי אותו שנאמר בו כי יפלא ממך דבר, שנאמר בו במופלא ממך אל תדרוש, שיפטור נדר. ואף על פי שהשכינה היא בגלות לגבי בעלה כנדה, שהיא מבדילה בין דם לדם, ונפתח המקור שלה, לטהר אותה במי התורה, מים חיים שלא פוסקים. ומבדיל ממנה דם נדה שהיא לילי״ת, שלא מתקרבת איתה. שהיא חטא הנשמה שמטמאה אותה. ואין לה רשות לעלות הנשמה לגבי בעלה, לאותו מקום שניתנה משם. ונדונה בין דין לדין, בין דיני נפשות לדיני ממונות. שיש מי שפורע בממונו, ויש מי שפורע בנפשו. ובין נגע לנגע, כמו שהעמידוהו ​איכה ישבה בדד, שהיא חשובה שכינה בגלות כמצורע, שנאמר בו בדד ישב מחוץ למחנה. מחוץ ודאי, זו הגלות. שהיא לחוץ מארץ ישראל, שהיא מושב האות ה׳.