זהר

כו) והא איתערו, את גדלך: דא אהרן, מימינא. ואת ידך החזקה: דא נחשון, משמאלא. דלבתר דאתנהיר דרום מאספקלריא דנהרא, יתנהיר צפון. דכתיב, הולך אל דרום וסובב אל צפון. דאקיף ליה נהירו דרחמי מכל סטרין, דלא יפוק בשלהובוי לאוקדא עלמא, ויתבסם דינא ברחמי. מאן רחמי, דא שמשא, והיינו רוח, דכתיב סובב הולך הרוח, דרחמי אקיף כלא.

פירוש הסולם

כו) והא אתערו את וכו': וכבר העירו, את גדלך זהו אהרן, שהוא מימין, דהיינו חסד ודרום. ואת ידך החזקה, זהו נחשון, שמשמאל, שהוא גבורה, וצפון. כי אחר שהדרום, שהוא חסד דהיינו אהרן האיר מהמראה המאירה, שהיא ז"א, שהוא משה. יהיה מאיר הצפון, שהוא גבורה, דהיינו נחשון. שכתוב, הולך אל דרום וסובב אל צפון. שמסבב אותו, את צד הצפון, הארת הרחמים מכל הצדדים, דהיינו מצד דרום שהוא חסד, ומצד מזרח שהוא רחמים, כדי שלא יצא צד צפון, שהוא שמאל, בלהביו לשרוף העולם, וכיון שנעשה מסובב ברחמים מב' הצדדים, יתבשם הדין ברחמים. מי הוא רחמים. היינו השמש, שהוא ז"א. והוא נקרא ג"כ רוח, שכתוב, סובב הולך הרוח. דהיינו שרחמים, שהוא רוח, סובב הכל.