זהר

כו) רבי זירא עאל קמי רבי אלעזר בן ערך, אשכחיה דהוה יתיב, ועינוי נבעין מיא, והוה מרחיש בשפוותיה ובכי, חזר לאחורוי רבי זירא. אמר לשמשיה, מאי האי דיתיב מר ובכי, אמר תרי זמני עיילינא לקרבא גבוי, ולא יכילנא. עד דהוו יתבי, חמון ליה דעאל לאדריה, עד דנחת, הוה קליה אזיל בביתא ובכי.

פירוש הסולם

כו) רבי זירא עאל וכו': ר"ז בא לפני ר' אלעזר בן ערך מצאו, שהיה יושב ועיניו נובעות מים, והיה מדובב בשפתיו, ובכה. חזר רבי זירא לאחוריו. אמר למשרתו, מה זה שאדוני יושב ובוכה. אמר, ב' פעמים נכנסתי לקרב אליו ולא יכולתי. בעוד שהיו יושבים, ראו אותו, את ר"א בן ערך, שנכנס לחדרו ועד שירד משם היה קולו הולך בבית, ובכה.