זהר

כו) א"ל, אל יתהלל חוגר כמפתח. דהא ודאי בק"ש אוקמוה, כל הקורא ק"ש על מטתו, כאילו אוחז חרב פיפיות, דכתיב, רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ונענועא דחרבא, צריך לנענע ליה לשית סטרין, כמה דאוקמוה, כדי שתמליכוהו על השמים ועל הארץ, ועל ד' רוחות העולם. ודא ו', גוף החרב. י' ראש החרב. ה"ה, תרי פיות. נרתקא דחרבא, אדני.

פירוש הסולם

כו) א"ל אל יתהלל וגו': אמר לנו, ​אל יתהלל חוגר כמפתח. כי ודאי בקריאת שמע העמידו, ​כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות. שכתוב, ​רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ונענוע החרב, צריך לנענע אותה לששה קצוות, שהם חג"ת נה"י, כמו שהעמידו ​כדי שתמליכהו על השמים ועל הארץ ועל ד' רוחות העולם, שהם ששה קצוות. וו' זו דהויה שהוא ז"א, הוא גוף החרב. י' דהויה היא ראש החרב. ה' ה' שבהויה, הן שני פיות של החרב. נרתק של החרב, הוא השם אדני, דהיינו המלכות.