זהר

כו) ת"ח, כל אינון תולדות דגנתא דעדן, לא נפקין מצדיק, אלא כד עייל בהאי תיבה בחבורא חדא, וכלא גניזין בה. ולבתר מינה נפקין. אוף הכא נח איש צדיק, לא אפיק תולדות למפרי בעלמא, עד דעאל לתיבה, ואתכנש כלא בה, והוו גניזין בה, ולבתר מנה נפקו, למפרי בעלמא, ולאתקיימא בארעא, ואלמלא דנפקו מגו תיבה, לא אתקיימו בעלמא .

פירוש הסולם

כו) ת"ח כל אינון וכו': בוא וראה כל אלו התולדות של ג"ע, שהיא הנוקבא דז"א, המלבשת לאמא עלאה, שנקראת אז ג"ע. ותולדות שלה הם הנשמות, אינם יוצאים מהצדיק, היינו יסוד דז"א, אלא כשהוא נכנס בהתבה שהיא הנוקבא, בחיבור אחד, וכולם, כל התולדות שמקבלת מהצדיק. גנוזים בה זמן מסוים, ואח"כ נולדים ויוצאים ממנה, אף כאן, ​נח איש צדיק לא הוציא תולדות לפרות בעולם, עד שנכנס לתבה, והכל נתקבץ בתוכה, והיו גנוזים בתוכה זמן מסוים, ואח"כ יצאו ממנה לפרות בעולם ולהתקיים בארץ. ואלמלא שיצאו מתוך התבה, לא היו מתקיימים בעולם.