זהר

כו) ר׳ אבא פתח ואמר, לך יי׳ הצדקה ולנו בושת הפנים כהיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם. זכאין אינון ישראל, דקב״ה אתרעי בהו, מכל עמין עע״ז, ומגו רחימותא דלהון, יהב להו אורייתא דקשוט, למנדע ארחא דמלכא קדישא. וכל מאן דאשתדל באורייתא, כאלו אשתדל ביה בקב״ה, דאורייתא כלא שמיה דקב״ה הוי. ובג״כ מאן דאתעסק באורייתא, אתעסק ביה בשמיה, ומאן דאתרחק מאורייתא, רחיקא הוא מקב״ה.

פירוש הסולם

כו) ר׳ אבא פתח וכו׳: רא״פ ואמר, לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים כהיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלים. אשרי הם ישראל שהקב״ה בחר בהם מכל העמים עכו"ם, ומתוך האהבה שלהם נתן להם תורת אמת לדעת הדרך של מלך הקדוש. וכל מי שעוסק בתורה הוא כמו שמשתדל בהקב״ה, כי כל התורה כולה הוא שמו של הקב״ה. ומשום זה, מי שעוסק בתורה, עוסק בשמו, ומי שמתרחק מתורה, מתרחק מן הקב״ה.