זהר

כו) פקודא לעשות העולה כמשפטה, ועלה אתמר זאת תורת העולה וגו'. חמש אשים הוו נחתין על קרבנא. אש אוכל ואינו שותה. אש שותה ואינו אוכל. אש אוכל ושותה. אש אוכל לחים ויבשים. אש שאינו אוכל ואינו שותה. לקבלייהו אינון, זאת תורת העולה, חד. היא העולה על מוקדה, ב'. על המזבח, ג'. כל הלילה, ד׳. ואש המזבח תוקד בו ה׳.

פירוש הסולם

כו) פקודא לעשות העולה וכו׳: מצוה, לעשות העולה כמשפטה. ועליה נאמר, זאת תורת העולה וגו'. חמשה מיני אש, היו יורדות על הקרבן, א) אש אוכלת ואינה שותה. ב) אש שותה ואינה אוכלת. ג) אש אוכלת ושותה. ד) אש אוכלת לחים ויבשים. ה) אש שאינה אוכלת ואינה שותה. כנגדן הם, א) זאת תורת העולה. ב) הוא העולה על מוקדה. ג) על המזבח. ד) כל הלילה. ה) ואש המזבח תוקד בו.
פירוש. ה׳ דינים הם המכונים ה׳ אשות, ג׳ הם בחג״ת שלמעלה מחזה, הנמשכים מג׳ זריעות המכונות חלם שורק חירק, (כמ״ש לעיל בראשית א׳ דף ט״ו בד״ה ההיא, ע״ש) וב׳ הם מחזה ולמטה, א׳ בנו״ה ויסוד הנמשך מהמסך שבנקודת החזה. ב׳ הוא במלכות. והנה הדינים שבג׳ קוין חג״ת שלמעלה מחזה הם בחינות אש שאינה שורפת, אלא אוכל פירושו שממשיך חסדים. אבל ב׳ אשות שמחזה ולמטה, הן שורפות החצונים. ונודע שהמשכת החסדים מכונה אכילה, והמשכת החכמה שבקו שמאל מכונה שתיה. (כנ״ל ויקרא אות ל״ח, ע״ש).
וזה אמרו, אש אוכל ואינו שותה, היינו הדינים שבקו ימין, הנמשכים מנקודת החולם, שהוא אוכלת, שממשיך מוחין דחסדים, ואינו שותה, שאינו ממשיך חכמה. אש שותה ואינו אוכל, היינו הדינים שבקו שמאל הנמשכים מנקודת השורק, שהוא שותה, דהיינו שממשיך מוחין דחכמה, ואיני אוכל, שאינו ממשיך חסדים, כי השמאל הוא חכמה בלי חסדים. אש אוכל ושותה, היינו הדינים שבקו אמצעי הנמשכים מנקודת החירק, שהוא אוכל, דהיינו שממשיך חסדים, וגם שותה, שממשיך חכמה גם כן, להיותו כלול מב׳ הקוין ימין ושמאל, ויש לו מעלת שניהם. ועד כאן המדובר מלמעלה מחזה. אבל למטר מחזה, יש אש אוכל לחים ויבשים, דהיינו הדינים שבנה״י, הנמשכים ממסך שבחזה, שהיא אוכלת ושורפת הקליפות שבימין, שהן לחות, שיש בהן איזה לחלוחית אור, ואוכלת ושורפת הקליפות שבשמאל שהם יבשים לגמרי ויש אש שאינו אוכל ואינו שותה. היינו הדינים שבמלכות שאינם ממשיכים שום אור, לא של חכמה ולא של חסדים, כי המלכות אין לה מעצמה שום אור, רק מה שז״א משפיע אליה. וכנגדם הן ה׳ חלוקות שבהמקרא זאת תורת וגו׳. אשר, זאת תורת העולה, הוא קו ימין, חסד, כנגד אש הא'. היא העולה על מוקדה, הוא קו שמאל גבורה כנגד אש הב'. וע"כ נזכר כאן מוקדה. על המזבח, הוא קו האמצעי, ת״ת, שהוא על המזבח, המזבח הוא מלכות, על המזבח, דהיינו ממעל המזבח, הוא ת״ת. שהוא כנגד אש הג'. כל הלילה הוא המסך השולט מחזה ולמטה, השייך לבחינת מלכות הנקראת לילה. והוא כנגד אש הד'. ואש המזבח תוקד בו, הוא דין המלכות עצמה הנקראת מזבח. שהוא כנגד האש החמישית.