זהר

כו) ובגין דא אודך כי עניתני ותהי לי לישועה דשכינתא. דאיהו מסטרא דצדיק, שורק לגבי בעלה, קשורא דיליה, ואיהי חר״ק תחות צר״י. תרי סמכי קשוט. ואיהו סגול תחות תרין דרועין. ואיהו חל״ם לעילא בכתר.

פירוש מעלות הסולם

כו) ובגין דא אודך וגו׳: ומשום זה נאמר, אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, כי השכינה היינו המלכות שהיא מבחינת הצדיק דהיינו עטרת היסוד, נעשית שורק אל בעלה, היינו קשר שלו, כי אין שלמות ואחדות בספירותיו של ז"א אלא עם המלכות, וזולתה נחשבים כלם לפרורים, (עי׳ רע״מ פנחס אות תר״ג בסוד אחד א״ח ד׳) והוא חרק שה״ס קו האמצעי תחת ב׳ נקודות של צרי, שהן ימין ושמאל דבינה. והם שני סומכי אמת, שהם נצח הוד, כי בינה עד הוד מתפשטת. והיא סגול, כשהיא עולה לתפארת, ומכריעה תחת שתי הזרועות, שהן חסד וגבורה. והיא חלם למעלה בכתר.