זהר

כה) עשה לו המלך שלמה, עשה לו, לגרמיה. ואי תימא, הא נשמתין דצדיקיא משתעשען ביה, ואת אמרת עשה לו. הכי הוא ודאי. בגין דהאי אפריון וכל אינון נשמתין דצדיקיא, כלהו קיימי לאשתעשעא בהו קב"ה. המלך שלמה, מלכא דשלמא דיליה, ודא איהו מלכא עלאה. המלך סתם, דא מלכא משיחא. דא עלמא דדכורא, ודא עלמא דנוקבא. מעצי הלבנון אינון אילנין נטיען, דעקר לון קב"ה, ושתיל לון באתר אחרא, ואלין אקרון ארזי לבנון, כד"א, ארזי לבנון אשר נטע. ולא אתבני האי אפריון, ולא אשתכלל אלא בהו.

פירוש הסולם

כה) עשה לו המלך שלמה: עשה לו, היינו לעצמו. ושואל, אם תאמר הרי הנשמות הצדיקים משתעשעים בו, ואתה אומר עשה לו. ומשיב, כך הוא ודאי, משום שאפריון הזה וכל אלו נשמות הצדיקים כולן עומדות כדי שהקב"ה ישתעשע עמהם ונמצא שעשה אותו לעצמו. המלך שלמה, הוא מלך שהשלום שלו, וזה הוא מלך העליון, דהיינו ז"א, המלך סתם, זה הוא מלך המשיח, שהוא המלכות. זה עולם הזכר וזה עולם הנקבה. מעצי הלבנון, הם האילנות והנטיעות שעקר אותם הקב"ה ושתל אותם במקום אחר, דהיינו ז"ס דזו"ן שהיו במקום המלכות דמדת הדין, ועקרם משם, ושתלם במקום בינה, בסוד המלכות דמדת הרחמים. ואלו שש ספירות חג"ת נה"י של זו"ן, נקראים ארזי הלבנון, כמש"א, ארזי לבנון אשר נטע. ולא נבנה אפריון הזה ולא נשתכלל אלא בהם.