זהר

כה) ולא עוד, אלא דגרים מרעין בישין על גרמיה, ועל ההוא זרעא דיוליד, דכיון דיקרב ב"נ לגבי נדה, ההוא מסאבו דליג עלוי, וישתאר בכל שייפין דיליה, זרעא דיוליד בההוא שעתא, משכין עלוי רוח מסאבו. וכל יומוי יהא במסאבו, דהא בנינא ויסודא דיליה איהו במסאבו רב ותקיף מכל מסאבא דעלמא, דמיד דקריב ב"נ לגבי נדה, ההוא מסאבו דליג עלוי, דכתיב, ותהי נדתה עליו.

פירוש הסולם

כה) ולא עוד וכו': ולא עוד אלא שגורם מחלות רעות על עצמו ועל הזרע שיוליד, כי כיון שהאדם קרב אל הנדה, טומאה ההיא קופצת עליו, ונשארת קבועה בכל האיברים שלו, הזרע שמוליד בשעה ההיא מושך רוח הטומאה. וכל ימיו יהיה בטומאה, משום שהבנין והיסוד שלו, של הנולד, גדול וחזק מכל טומאות העולם. ומיד שהאדם קרב אל הנדה טומאה ההיא קופצת עליו, שכתוב, ​ותהי נדתה עליו.