תוכן

כה) וז"ס (שה"ש ח' ו') שימני כחותם על לבך, וכך פירושו. כמו שאני חותם בעטרה, תשים אותי ג"כ חותם על לבך, הפרצוף שלי נתגדל ויעשה פרצוף כנגד הלב מאחור שלו, וכשמתמעט משיעור פרצוף למטה בסוד נקודה, ישאר חותמה כנגד הלב שלו, ומאיר בה. כי הזרוע שלך שהוא כנגד הלב, הוא כחותם על זרועך. וז"ש כחותם על זרועך, שהיא כנגד הזרוע שלו ממש ששם מציאותה, וזהו תפילין. ואתרוג הוא תרי"ג, שהוא העטרה, אין בה פרצוף אלא בחי' ו"ק, שכךהיתה מלכות בסוד נקודה בחינת ו"ק, ואין אנו קושרים אותו עם הלולב, שמה שנתקשר עם הלולב אינו אלא בחינת הזעיר עצמו, שהם הלולב והערבה וההדס שרומזים לחג"ת נה"י. אמנם אתרוג בחינת העטרה, הוא חותם של מלכות, שהיא ה' אחרונה שבשם של ז"א, אמנם מלכות עצמה היא אדנ"י או אלהי"ם. ולזה אין אנו קושרים אותם, כדי שלא יראה שהוא ממציאות זעיר עצמו, והיא נקודה בפ"ע, וז"א אין בו אלא ו' נקודות בלבד, כנודע.