פירוש הסולם
כה)
תהו, עליה שריא שם שדי וכו'. על
תהו שורה השם שדי. סוד שם שדי, ה"ס הגבול והסיום של התפשטות האור. בסוד שאמר לעולמו די ולא יתפשט יותר. ובהיות הארץ, שהיא המלכות בבחינת תהו, שריא עלה השם שדי, דהיינו לבחינת גבול וסיום האור בלבד. כי האור לא היה יכול להתפשט לתוכה מכח הצמצום הרוכב עליה כנ"ל, ונמצא, שנסתיים האור ממעל לה, והיא עשתה סיום עליו, שהוא סוד שם שדי.
בהו, עליה שריא שם צבאות: על בהו שורה השם צבאות. סיום כל פרצוף מבחינת המסך דיסוד, נק' צבאות, בסוד אות הוא בצבאות שלו, כי הוא רומז על בחינת הזווג שאינו נעשה רק על המסך הזה, ומשם נולדים ויוצאים כל צבאות ה'. וכיון
שבהו ה"ס תיקון המסך בסוד הזווג, כנ"ל, נמצא שקנתה המלכות בחינת יסוד הנק' צבאות.
חשך עליה שריא שם אלהים: על חושך שורה השם אלהים. כי חשך, ה"ס צמצום ב', דהיינו עלית המלכות למקום בינה, כנ"ל, והבינה נק' אלהים, נמצא שהארץ, שהיא המלכות שנכללה בחושך הזה, הרויחה בזה שם אלהים מהבינה.
רוח, עליה שריא שם הוי"ה: על הרוח שורה השם הוי"ה. כי רוח ה"ס תיקון המסך דצמצום ב' בהמלכות, שהמשיכה קומת ז"א הנק' קול, מהבינה, בסוד "קול דרכיב על בהו ואנהיג ליה בכל מה דאצטריך", כי מבחי' המסך דבהו לא היה ראויה המלכות למוחין דג"ר, הנקראים בשם הוי"ה, משום שכח הדין דגליפא דתהו שורה עליו, כנ"ל, אבל אחר שהשיגה מסך מבחינת בינה, בסוד אבנין משקען גו תהומי דנפקי מניה מייא, שפירושו, שאין בהמסך שום דין, אלא שהמסך נתאבן לעכב על אור העליון בכדי לעשות זווג דהכאה להמשיך קומת החסדים מהבינה, הרי יכולה המלכות לקבל עתה גם מוחין דג"ר הנקראים הוי"ה, בסוד יהי אור, שה"ס שם הויה, וז"ש, רוח, עליה שריא שם הוי"ה.
