תוכן

כה) גם בזה יתבאר טעם השלישי הנזכר לעיל, כי האור התחתון שעלה למעלה, הנה היה שם דחוק ומצומצם מאד כנזכר, ובעלות עד מקום העינים ויוצא דרך שם ולחוץ, יוצא בכח ובחוזק רב, וברדתו למטה אל מקום הנקודין, מתעגל לסבת מרוצתו כנזכר, גם בחי' האור החדש הפנימי, כבר נתבאר שגם הוא יוצא בחוזק דרך נקבי העור מכל צידי א"ק מסביב לו, ובצאתו יוצא בבחינת צנורות דקים רבים, ולהיותם יוצאים בחוזק, מתדבקים הצנורות ההם יחד, ומתעגלים, ונעשים עגולים, והצנורות היוצאים דרך פנים מתעגלים לצד האחור, וצנורות היוצאים צד אחור מתעגלים לצד פנים, ומתחברים אלו עם אלו, ונעשים אורות בתמונת עגולים. ולקמן יתבאר, איך יוצא ג"כ אור ממש מן הטבור והיסוד ומן האחור וע"ש. וכמו שביארנו למעלה, כי האור התחתון הפנימי שבנצח הוד יסוד דא"ק עלה למעלה דרך העינים, ובזה תבין טעם למה אמרו בספר הזהר, כי העינים הם נצח והוד. והדבר מבואר.